מוראד חאלד נ' טל אל איסוף ומיחזור בע"מ

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

המחלוקת המרכזית מושא ההליך שבפנינו הינה הדין החל על העסקת התובע. שאלות נוספות נוגעות לזכאותו לפיצויי פיטורים ולזכויות סוציאליות שונות.

מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר יעקב מילר.

להלן עובדות הרקע:

הנתבעת – טל אל איסוף ומיחזור בע"מ (להלן: החברה) – הינה חברה פרטית העוסקת באיסוף ומיון מוצרי פסולת (סעיף 1 לרשימת המוסכמות).

מפעלה של החברה ממוקם באזור התעשייה ניצני שלום, אשר נמצא בשטח הרשות הפלסטינית (שטח "C" שהינו בשליטה ישראלית מלאה), באזור טול כרם (סעיף 2 לרשימת המוסכמות; להלן – אזור התעשייה).

אזור התעשייה הינו "אזור נפרד, אשר אינו מוצמד לאף אחת מן המועצות המקומיות באזור יהודה ושומרון" (סעיף 3 לרשימת המוסכמות). לצורך כניסה לאזור התעשייה נדרשים העובדים הפלסטינים לרישיון עבודה מרשויות הביטחון הישראליות, רישיון המאפשר כניסה אך ורק לאזור התעשייה להבדיל משטח מדינת ישראל (סעיף 3.8 לתצהיר מר מילר, אישור התובע בעמ' 3 לפרוטוקול).

התובע – מר חאלד מוראד, תושב הכפר שויכה בנפת טול כרם – עבד בחברה החל מיום 1.7.04 ועד ליום 23.12.07. לטענת החברה, עבד באופן שאינו רציף, שכן במהלך החודשים ינואר – אפריל 2007 לא עבד כלל. התובע אישר בחקירתו כי במהלך החודשים ינואר – אפריל 2007 לא התייצב לעבודה, לדבריו עקב "בעיות בגב" (עמ' 4).

הצדדים חתמו - בין כתלי המפעל, ביום 29.7.04 - על הסכם עבודה, בשפה העברית (נספח 1 לתצהיר מר מילר, סעיף 5 לרשימת המוסכמות; להלן – הסכם העבודה). הסכם זה קובע, בין היתר, את הדברים הבאים:

"ידוע לעובד כי בשל מיקומו של המפעל, ובשל אזרחותו, על תנאי העסקתו יחול החוק הירדני, ובכלל זה חוק העבודה הירדני מס' 21 לשנת 1960, כפי שתוקן מחוק מס' 2 משנת 1965.

העובד מצהיר ומתחייב כי אין לו ולא תהיה לו כל תלונה ו/או טענה בגין החלת החוק הירדני כאמור, לרבות כל טענה בדבר קבלת זכויות ו/או כספים מכוח חוקי העבודה הישראליים.

העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, ימי חופשה ושאר הזכויות הסוציאליות בהתאם לחוקי העבודה הירדניים".

התובע עבד שישה ימים בשבוע, בין השעות 7.00 – 16.00 (לפי הסכם העבודה, מסגרת זו כללה "הפסקת אוכל"). שעות העבודה צוינו מדי יום במסגרת כרטיס נוכחות, ומדי חודש נערך חשבון שכר מסודר במסגרת "כרטיס עובד" – אשר כלל פירוט של ימי העבודה, ימי חופשה, ימי חגים, מפרעות וכיו"ב (כרטיסי נוכחות וכרטיסי עובד של התובע לכל תקופת העבודה צורפו לתצהירו של מר מילר כנספח 3). בתחילת עבודתו של התובע עמד שכרו על 80 ₪ ליום עבודה (סעיף 2 להסכם העבודה), והחל מחודש ספטמבר 2005 עלה שכרו לסך של 90 ₪ ליום (כפי שעולה מכרטיס העובד לאותו חודש).

התובע לא קיבל דמי הבראה והוצאות נסיעה.

התובע קיבל, תוך כדי תקופת עבודתו, ימי חופשה – במועדים לפי בקשתו וכן בימי חג מוסלמיים (עמ' 6 לפרוטוקול; אישורים בכתב ידו על ניצול ימי חופשה וחג צורפו כנספח 4 לתצהיר מר מילר ואושרו במסגרת סעיף 6 לרשימת המוסכמות).

התובע התפטר (הצהרת בא כוחו בעמ' 3 לפרוטוקול), כאשר לטענתו עשה כן בנסיבות המצדיקות פיצויי פיטורים.

ביום 18.7.12, לאחר תחילת הכנתו של פסק הדין בתיק זה, סברנו כי יש צורך בשמיעת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הדין החל על עובדים המועסקים באזור התעשייה ניצני שלום. בהתאם, התבקשה פרקליטות מחוז תל אביב להגיש עמדתה בסוגיות המשפטיות העולות מתיק זה, לרבות השאלות כדלקמן:

מהו אופיו של אזור התעשייה "ניצני שלום" ומה מעמדו מבחינה משפטית;

האם אזור התעשייה "ניצני שלום" נכלל בתחומי אחת הרשויות המקומיות או האזוריות הישראליות. ככל שהתשובה לכך שלילית, יש להבהיר כיצד הינו מתנהל מבחינה מוניציפאלית.